קהילת שז"ר,
"אני אף פעם לא מלמד את הסטודנטים שלי, אני רק מנסה לייצר את התנאים שבהם יוכלו ללמוד". אלברט איינשטיין
אני מתייחס לתפקידי כמנהל בית חינוך שז"ר בחרדת קודש ומתוך אמונה אמתית בכוחו של המעשה החינוכי. בית הספר הוא המקום בו ילדנו הופכים לאזרחים צעירים, השואלים שאלות, מתמודדים עם אתגרי גיל ההתבגרות ועוברים עם עצמם תהליכי זהות שונים. בית הספר הוא המקום המאפשר להם לצמוח, לגדול ולהתפתח.
אני מאמין שבית הספר הוא הזירה הנכונה למפגש עם אתגרי הגיל, לצד רכישת מיומנויות למידה וידע. מגפת הקורונה לימדה את כולנו שיעורים רבים והמרכזי שבהם הוא חשיבותה של שגרת לימודים, בשטח בית הספר. שגרת לימודים בה צוות בית הספר רואה את התלמידים, מאזין לצרכיהם ומעודד אותם לקיים שיח, להקשיב זה לזה ולכבד האחד את השני.
אחרי שנות הקורונה, נדמה כבר שהסתגלנו לחיות לצידה. האתגרים המרכזיים שהשאירה המגיפה בפתחנו הן בעיקר הצורך לחזק את המערכת החברתית שלנו. קשר חברתי הוא החיסון לתחלואות רבות. קשר המבוסס על אמון, על הקשבה ועל כבוד הדדי. אחת המטרות המרכזיות שלי כאיש חינוך בתקופה זו היא להיות לעזור לבנות גשרים לתיקון החברה בחיים לאחר המגיפה. צוות ביה"ס ואני עובדים בלייצר חיבורים, לחזק חיבורים ולשמר חיבורים, כדי לחיות בחברה בה התקשורת ההדדית היא תקשורת מקרבת, המייצרת דיאלוג ומדברת בשפת האמפתיה.
בית החינוך שז"ר מבקש להוביל את התלמידים ואת הצוות במסלול של חדשנות פדגוגית, קידמה טכנולוגית, אחריות חברתית-סביבתית ומצוינות. בית הספר מציע לתלמידים מגוון תוכניות רחב ויידע להסתגל למציאות המשתנה ולהתאים את דרכי ההוראה.
בתפקידי כמנהל בית החינוך אני מביט אל דבריו של איינשטיין ומבקש לייצר אקלים חינוכי נכון ללמידה, להתפתחות ולמצוינות אישית. אקלים בו מורים ותלמידים יוצאים יחד למסעות למידה, מסעות של חקר, שאילת שאלות ובחירה.
בברכה, אבי גרצמן
מנהל בית חינוך שז"ר